אַתָּה נִמְצָא כָּאן

הַמַּחְשָׁבָה הַשְּׂמֵחָה בְּיוֹתֵר (נִסּוּי חֲשִׁיבָה)

אָדָם נוֹפֵל מִבִּנְיָן לָבָן,
הַאִם הוּא מַשְׁמִיעַ קוֹל?
אוּלַי הַקִּירוֹת הַלְּבָנִים
בּוֹלְעִים אֶת הַזְּעָקָה שֶׁהוּא מְשַׁחְרֵר.

אָדָם שׁוֹמֵט מִטְעָנוֹ מִלִּבּוֹ,
וּמִטְעָנוֹ נִשְׁאַר מוּל פָּנָיו
אָדָם גּוֹלֵשׁ, בְּלִי לָחוּשׁ בָּעִוּוּת,
כִּי רַגְלָיו כָּבְדוּ מֵרֹאשׁוֹ.

אָדָם מֵאִיץ, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ,
תִּשְׁעָה נְקֻדָּה שְׁמוֹנָה מֶטְרִים לִשְׁנִיָּה בִּשְׁנִיָּה,
עַד הַקַּרְקַע הַמַּאֲדִימָה,
בִּצְלִיל מְחִיאַת כַּף יָד אַחַת

זוֹבֵידָה

"אֵלֶּה שֶׁהִתְיַשְּׁבוּ כָּאן רִאשׁוֹנִים לֹא הִצְלִיחוּ לְהָבִין, עַכְשָׁו, מַהוּ שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֲנָשִׁים אֵלֶּה אֶל זוֹבֵידָה, הָעִיר הַמְּכֹעֶרֶת הַזֹּאת, הַמַּלְכֹּדֶת הַזּאֹת." "הֶעָרִים הַסְּמוּיוֹת מֵעַיִן" אִיטָאלוֹ קָאלָוִינוֹ (סִפְרִיַּת פּוֹעֲלִים, 1972)

אַתָּה שׂוֹנֵא לִרְדֹּף אַחֲרָיו, עַד שֶׁהוּא כִּמְעַט נוֹשֵׁף בְּעָרְפְּךָ,
יָדוֹ נוֹגַעַת בִּכְתֵפְךָ, רַק בְּנֵס אַתָּה חוֹמֵק לַסִּמְטָה וְהוּא
בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי, אַתָּה רָץ אַחֲרָיו, נוֹפֵל וְקָם, עֲצֹר נְשִׁימָה
וְהוּא מִתְקָרֵב עַד שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ אֶת נְשִׁימוֹתָיו
חוֹמְקוֹת מִמֶּנִּי הַרְחֵק.

פּוּגַת אוֹנְנוּת

1.
מַה שֶּׁ-אֲנִי
מַה שֶּׁ-אֲנִי
מַה שֶּׁ-אֲנִי
מַה שֶּׁ-אֲנִי צָרִיךְ עַכְשָׁו
לָגַעַת בּוֹ
נִמְצָא
מֶרְחַק
קִילוֹמֶטְרִים
מִיָּדִי

מַה שֶּׁ-אֲנִי
מַה שֶּׁ-אֲנִי
יָכוֹל עַכְשָׁו
לָגַעַת בּוֹ
נִמְצָא
מֶרְחַק
סֶנְטִימֶטְרִים
מִיָּדִי

וְהוּא בָּא לְקָרֵב רְחוֹקָה
וְהוּא בָּא לְהָנִיחַ אוֹתָהּ
בְּמִטָּתִי
עַל בִּטְנִי
הַנְּכוֹנָה

גַּע
בִּי
גַּע
בִּי

אֵינֶנִּי

גַּע
בִּי
גַּע
בִּי
גַּע
אֵינֶנִּי שָׁלֵם

גַּע
בִּי
גַּע
אֵינֶנִּי שָׁלֵם עִם מַעֲשֵׂה יָדַי אֵין כָּאן כָּל אֱמֶת

גַּע
בִּי
כָּל אֱמֶת כִּי לֹא קֵרָבְתִּי
גַּע
בִּי
לֹא קֵרַבְתִּי רְחוֹקִים אֶל הַגּוּף הַזֶּה, וְאִלּוּ
גַּע בִּי
גַּע בִּי
אִלּוּ רַק אוּכַל לִטְבֹּעַ בַּתְּמוּנָה,
גַּע גַּע בִּי גַּע בִּי גַּע
לִטְבֹּעַ בַּתְּמוּנָה שֶׁבְּרֹאשִׁי אוּכַל לָחוּשׁ בַּנֵּס הַבָּא
בִּי גַּע בִּי
הַבָּא אֶל מִטָּתִי
גַּע בִּי גַּע בִּי גַּע בִּי בִּי בִּי בִּי

2.
אֵין כָּאן כָּל נֵס
רַק שְׁלוּלִית לְבַנְבַּנָּה.

הַנֶּפֶשׁ הִיא מַחֲלַת הַגּוּף

אֵינֶנִּי מֻפְקָד עַל שְׂרִידוּתֵךְ. אֲנִי כָּאן כְּדֵי לִמְצֹא.
פַּרְפָּרֵי צֶדֶק
צִפֳּרֵי חֵרוּת
צְפַרְדְעֵי הֶאָרָה
אֲנִי הוֹלֵם – עֲיֵפוּת רָעָב צִמָּאוֹן –
דּוֹרֵשׁ לִזְכּוֹת בְּעוֹד תּוֹבָנָה

נֶפֶשׁ הַמְּבַקֶּשֶׁת הֶאָרָה לוֹחֶשֶׁת לִי
"הַגּוּף הוּא מַחֲלַת נֶפֶשׁ"

הוּא \ אֲנִי

וְהוּאאני יָשֵׁן בְּמִטָּתִיבְּמִטָּתוֹ
וְהוּאאני לוֹבֵשׁ אֶת בְּגָדַיבְּגָדַיו
וְהוּאאני זוֹחֵל בְּתוֹךְ עוֹרִיעוֹרוֹ
וְנוֹשֵׁם מֵרֵאוֹתַימֵרֵאוֹתַיו

וְהוּאאני הַסָּמוּךְ
כְּמוֹ עָפָר
כְּמוֹ שָׁמַיִם
מֵקִיא עַל צַלַּחְתִּיצַלַּחְתּוֹ
מַרְחִיק אֶת הַיָּדַיִם מִן הַתְּוַאי

וְהוּאאני הַמֵּת שֶׁבַּבָּשָׂר הַחַי

אֹשֶׁר

אַתָּה תִּשְׂנָא אֶת זֶה. זֶה בָּרוּר לְךָ,
עוֹד כְּשֶׁהַמְּכוֹנִית הַנּוֹצֶצֶת שֶׁלּוֹ עוֹצֶרֶת לְיָדְךָ,
וְהוּא מַזְמִין אוֹתְךָ לְהִכָּנֵס. אַתָּה תִּשְׂנָא אֶת הַחִיּוּךְ הַמְּתַקְתַּק,
שֶׁנַּעֲנָה כָּל פַּעַם שֶׁאַתָּה דּוֹחֶה אוֹתוֹ. יוֹתֵר מֵהַכֹּל תִּשְׂנָא אֶת עַצְמְךָ,
אֶת זֶה שֶׁאַתָּה תַּעֲלֶה וְתַמְשִׁיךְ בַּנְּסִיעָה "עַד לְאָן שֶׁתִּבְחַר" הוּא מַבְטִיחַ.
הוּא יִנְהַג וְאַתָּה תִּשְׂנָא אֶת שִׁיר הָעֶרֶשׂ הַנָּעִים הַמִּתְנַגֵּן עַל שְׂפָתָיו.

תִּשְׂנָא אֶת הַהִתְעַנְּגוּת כְּשֶׁהוּא יַנִּיחַ עָלֶיךָ יָד הוּא יַפְסִיק אֶת כָּל הָרַעַשׁ שֶׁחוֹרֵק לְךָ בָּרֹאשׁ
אֲבָל אַתָּה תֵּרָגַע כְּשֶׁהוּא מְרַפְרֵף עָלֶיךָ בַּעֲדִינוּת תַּעֲשֶׂה אֶת עַצְמְךָ יָשֵׁן, בִּזְמַן שֶׁהוּא מוֹבִיל אוֹתְךָ
תִּשְׂנָא אֶת הָרְגִיעָה. אֶת זֶה שֶׁקָּשֶׁה לְךָ לְהֵרָגַע. שֶׁקָּשֶׁה לְךָ לְהַפְנוֹת אֶת הַלֶּחְי הַשְּׁנִיָּה. גַּם לְלִטּוּף.
שִׁיר הָעֶרֶשׂ שֶׁלּוֹ יַפִּיל אוֹתְךָ אֶל בִּרְכָּיו. אַתָּה תִּצְנַח בַּעֲיֵפוּת מְמַכֶּרֶת בְּלִי פַּחַד. אַתָּה
נוֹפֵל לַחֲלוֹם וּמִתְעוֹרֵר לַחֲלוֹם חֲלִיפוֹת. הוּא יִלְחַשׁ לְךָ אַתָּה תֹּאהַב אֶת הַמִּלִּים. תִּתְעַנֵּג…

אַתָּה תִּשְׂנָא גַּם אֶת הַהִתְעוֹרְרוּת הַפִּתְאוֹמִית, וְאֶת גְּרוֹנְךָ שֶׁצּוֹעֵק בִּמְקוֹמְךָ "עֲצֹר!"
אַתָּה תִּשְׂנָא אֶת הַבְּרִיחָה לַכְּבִישׁ בֵּין עֶשְׂרוֹת מְכוֹנִיּוֹת מְצַפְצְפוֹת. הוּא רוֹדֵף אַחֲרֶיךָ וְלֹא מֵבִין.
מַדּוּעַ אַתָּה נֶעֱלַם? מַדּוּעַ אַתָּה אוֹחֵז אֶת הַלֶּחִי הַשְּׁנִיָּה בַּגֶּשֶׁם?

הָעֵגֶל רוֹצֶה לִינֹק

אֲנִי לֹא בָּטוּחַ מָתַי הַתֵּאָבוֹן הָפַךְ לְרָעָב
הוּא מִשְׁתּוֹלֵל בּוֹעֵט וְגוֹעֶה.
אֲנִי לֹא בָּטוּחַ מָתַי הַהִתְחַנְּנוּת הָפְכָה לִדְרִישָׁה כּוֹעֶסֶת
וְהִנֵּה הוּא כְּבָר מַאֲמִין, שֶׁרְצוֹנוֹ יְכוֹפֵף אֶת הַכּוֹחוֹת הַגְּדוֹלִים
אֶת הָרַפְתָּן הַמְּאַיֵּם
אֶת אִמּוֹ הָרְחוֹקָה,
עַכְשָׁו הוּא כְּבָר מוּכָן לִפְרֹץ אֶת הַגָּדֵר,
שֶׁאֵין לוֹ כּוֹחוֹת לִפְרֹץ,
כְּבָר מוּכָן לְהַכּוֹת לַהֲרֹג
רַק שֶׁהַבֶּטֶן תַּפְסִיק לִדְרֹשׁ.

בְּאוֹתָה הָעֵת, הָיִיתִי חַיָּל

אִם כְּבָר לָמַדְתִּי לַהֲרֹג
מוּטָב שֶׁאֵדַע דָּבָר שְׁנַיִם עַל אַהֲבָה,
אַתָּה וַדַּאי מֵבִין וְאִם לֹא הֲרֵי אַתָּה
וַדַּאי מֵבִין שֶׁאֵין לִי זְמַן לְמַצּוֹת כָּל נְגִיעָה, אֲהוּבִי,
שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַיַּעַד
יֵש לִכְבֹּשׁ אֶת פִּסְגַּת הָהָר בְּמִינִימוּם נִפְגָּעִים
אַתָּה וַדַּאי מֵבִין, וְאִם לֹא, לְפָחוֹת תָּבִין שֶׁאֲנִי חַיָּב לְהָבִין אֶת הַכֹּל
לִפְנֵי שֶׁהַשַּׁבָּת נִגְמֶרֶת. בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֲנָשִׁים נוֹקְמִים בִּי
אֶת נִקְמַת אֲהוּבָם וַאֲנִי לֹא מֵבִין.

עַל קִיר הַמִּשְׁתֵּנָה כָּתַבְתָּ
"אוֹהֵב לְקַבֵּל מֵאָחוֹר, חַיָּלִים קְרָבִיִּים חִנָּם"

הַמְּכֹעָר

בְּלוֹנְדִּי
נִשְׁאַרְתָּ לְבַד.
בַּמִּדְבָּר בְּלִי מַיִם בַּחֹם וּבַקֹּר.

בְּלוֹנְדִּי
נִשְׁאַרְתָּ לְבַד
וְגַם אַתָּה מֻשְׁפָּל וְכָבוּל כָּמוֹנִי.

בּוֹא אֵלַי.

בּוֹא לַקֶּבֶר לְלֹא שֵׁם
בְּלֵב מִדְבָּר לְלֹא רַחֵם,
לְחַפֵּשׂ בּוֹ אוֹצָר נִשְׁכַּח.
אֶת חֶלְקִי תִּקַּח
וַאֲנִי
כְּבָר נִשְׁכַּחְתִּי
וַדַּאי,
בּוֹא אֵלַי.

בְּלוֹנְדִּי
נִשְׁאַרְתָּ לְבַד
וְהָפַכְתָּ לְחֵלֶק מֵהַחוֹל וְהַשְּׁמָמָה.

בְּלוֹנְדִּי
נִשְׁאַרְתָּ לְבַד.
וְגַם אַתָּה תִּקָּבֵר בְּקֶבֶר לְלֹא שֵׁם.
בּוֹא אֵלַי.

בּוֹא לִשְׁמֹעַ אוֹתִי אוֹמֵר –
כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִירוֹת תִּירָה, אַל תְּדַבֵּר.
בּוֹא לַעֲמֹד מוּל הַמְּכֹעָר
שֶׁהוֹתַרְתָּ לְהֵרָקֵב בְּחוֹלוֹת הַמִּדְבָּר.
כִּי אֲנִי
כְּבָר קָפָאתִי
לְאוֹר לְבָנָה

בְּשִׁמְךָ
קָרָאתִי –
בֶּן זוֹ…

יָאנְק הַשָּׁמֵן

1.
"אַתָּה אוֹהֵב אֶת הַשְּׁפִיּוּת שֶׁלְּךָ" רוֹשֵׁף אֵלִי יָאנְק הַשָּׁמֵן.
"אֲבָל זוֹ אֵינָהּ הַשְּׁפִיּוּת שֶׁלִּי" אֲנִי עוֹנֶה.

2.
בְּגַן הַיְּלָדִים הָיִיתִי מֵהַלּוֹעֲגִים
"יָאנְק הַשָּׁמֵן! בַּבֶּטֶן יֵשׁ לוֹ בֵּן" כַּמָּה צָחַקְנוּ
וְיָאנְק הַנִּבְגַּד, הִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת כָּזוֹ שֶׁיָּכֹלְנוּ לְזַנֵּב בּוֹ,
וְאִמָּא וְאַבָּא שֶׁלּוֹ הִתְחַנְּנוּ בְּמִבְטָא מוּזָר,
שֶׁנְּשַׁתֵּף אוֹתוֹ. אָז הֶחְלַטְנוּ לְשַׁתֵּף אוֹתוֹ אֲבָל
בְּלִי שֶׁהוּא שָׂם לֵב... אוֹי זֶה הָיָה כָּל כָּךְ מַצְחִיק!
בִּמְיֻחָד אוֹתִי, כִּי אֲנִי הָיִיתִי יָתוֹם.

3.
אִמִּי שֶׁעָזְבָה אוֹתִי בְּגִיל רַךְ, גָּרְמָה לִי לִרְעֹב אַהֲבָה.
וְגַם הַחֲבֵרִים שֶׁנָּתְנוּ, עָזְבוּ.
"תִּרְאֶה – נִשְׁאַרְתָּ רַק אַתָּה יָאנְק וְאַתָּה לֹא חָבֵר.
אַתָּה עֲלוּקָה, מְחַפֶּשֶׂת אֶת שְׁפִיּוּתָהּ הָאֲבוּדָה.
אֲבָל אֵינְךָ מֵבִין יָאנְק? בִּזְבַּזְתִּי אֶת כֻּלָּה,
כְּדֵי לִבְנוֹת לְעַצְמִי קַן -אֵם דִּמְיוֹנִי וְאוֹהֵב"

4.
אוּלַי הָיָה עָדִיף לוּ הָיִיתִי מוֹסֵר אֶת שְׁפִיּוּתִי לְיָדֶיךָ
הָיִיתִי מִקְרֶה אָבוּד מֵהַתְחָלָה.

הַגּוּף הַשְּׁלִישִׁי

הוּא כּוֹתֵב עַל עַצְמוֹ בְּגוּף שְׁלִישִׁי.
כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יָדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ
רְצוֹנוֹת וְחֻלְשׁוֹת.

אֲנִי לוֹעֵג לוֹ
שׁוֹכֵחַ
שֶׁגַּם לִי יֵשׁ
רְצוֹנוֹת וְחֻלְשׁוֹת.

מִבְצָרִי

הָעֵינַיִם עָיְפוּ מִמַּבָּט לָאֹפֶק
אָז הֵן מוֹרִידוֹת מַבָּט לְעוֹר הַפָּנִים הַמִּתְפּוֹרֵר.
הֵן מוּכָנוֹת לִנְשִׁיכָה,
שְׂפָתַיִם רְחוּמוֹת מִדַּי
שִׁנַּיִם רְחוּמוֹת מִדַּי.
יָדַיִם כְּבֵדוֹת תּוֹפְסוֹת בְּפֶרֶא הַשֵּׂעָר
דּוֹמֶה כִּי אָבְדָה הַמִּשְׁמַעַת בְּמִבְצָרִי.

*

כְּשֶׁנָּגְעוּ בְּגוּפָתִי הֻפְתְּעוּ לְגַלּוֹת שֶׁהַגּוּף עֲדַיִן חַם.
הַנְּשִׁימָה קְלוּשָׁה אֲבָל לַעֲזָאזֵל
הַתָּאִים עֲדַיִן שׂוֹרְפִים חַמְצָן.
אֶפְשָׁר אוּלַי לְעַסּוֹת אֶת הָעוֹר
אֶפְשָׁר אוּלַי לְהַמְרִיץ אֶת הַדָּם
"שֶׁמִּישֶׁהוּ כְּבָר יְחַבֵּק אוֹתוֹ, לְמַעַן הַשֵּׁם! אֲנַחְנוּ מְאַבְּדִים אוֹתוֹ!"

רַק הִיא מַצְלִיחָה לְהָבִיא אוֹתִי לְהִתְעוֹרְרוּת
לָקַחַת נְשִׁימָה לִפְקֹחַ עֵינַי, בִּדְמָעוֹת

*

לְאַבָּא

כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי, אֶהֱבְנִי כְּזַיִת
הוּא בָּא אֵלַי בְּלֵב רָחָב
שֶׁהְתְקַשֵּׁיתִי לְחַבֵּק בְּבַת אַחַת

הַגּוּף הוּא מַחֲלַת הַנֶּפֶשׁ

לֹא הֻפְקַדְתִּי עַל הָאֹשֶׁר שֶׁלְּךָ. אֲנִי שׂוֹרֵד:
לְעִתִּים בַּכְּרַךְ הַגָּדוֹל
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יוֹתֵר בַּסַּוָנָה
מוֹלִיד בְּךָ כְּאֵב-קִנְאָה-זַעַם-תְּשׁוּקָה
כְּשֶׁאַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק לִחְיוֹת
לְלֹא כְּאֵב-קִנְאָה-זַעַם
לְלֹא תְּשׁוּקָה.

גּוּף הַמְּבַקֵּשׁ לִחְיוֹת לוֹחֵשׁ לִי
"הַנֶּפֶשׁ הִיא מַחֲלַת הַגּוּף"

*

"יָכֹלְתִּי לַעֲנֹד טַבַּעְתֵּךְ בְּמִסְתּוֹרֵי גִּבְעוֹל קְמִיצָתִי וְלֹא עָלֶיהָ…"

"פראי היום" ענבל אשל כהנסקי (פרדס, 2017)

מְשׁוֹרֶרֶת צָרִיךְ לְעַלֵּס בִּמְהֵרָה,
עוֹד לִפְנֵי שֶׁתִּדְמֶה זַכְרוּתְךָ לְעֵץ.

תּוֹךְ פָּחוֹת מִדַּקָּה
קְצוֹת הָעֲצַבִּים יִפְקְעוּ כְּנִצָּנִים
הָעֲנָפִים יַעַצְרוּ אוֹתָךְ מִלְּהִכָּנֵס
הָעֲטָרָה תִּהְיֶה לְצַמֶּרֶת יְרֻקָּה
תְּנַסֶּה לְהִתְנַעֵר אַךְ רַק פְּרָחִים יִשְּׁרוּ מִגִּבְעוֹלָם.
מוּטָב לְעַלֵּס מְשׁוֹרְרוֹת בִּמְהֵרָה, כְּדֵי שֶׁתִּזְכֹּרְנָה – בָּשָׂר וָדָם.

יָדַיִם זָרוֹת

גַּם אִם זֶה כָּל כָּךְ דּוֹמֶה,
הַיָּד שֶׁלִּי
עַל הַגּוּף שֶׁלִּי,

וְגַם אִם זֶה כְּמְעַט מַטְעֶה,
הַחִבּוּק שֶׁלִּי
לַכָּרִית שֶׁלִּי,

יֶחְסַר לִי רֵיחַ
הַסִּיגַרְיָה שֶׁאַחֲרֵי.

לִתְמוּנָתוֹ שֶׁל לוֹטְרֵק

כְּשֶׁאֶפְרֹק אֶת פְּקַעַת שְׂעָרֵךְ
שִׂמְלָתֵךְ תָּגֵן עָלַיִךְ, לָנֶצַח אוֹ לְשָׁעָה.

אֲבָל אֶת הַשֵּׂעָר הַבּוֹרֵחַ לֹא תּוֹכְלִי לְהַחֲזִיר –
הוּא נָשַׁם אָבָק וְהִסְתַּלְסֵל מֵרֹאשֵׁךְ בָּרוּחַ
כָּעֵת הוּא שַׁיָּךְ לְדִמְיוֹנָם שֶׁל הַנְּעָרִים בָּרְחוֹב.

בַּלַּיְלָה עֵינֵי הַנְּעָרִים נֶעֱצָמוֹת. שָׁם
שִׂמְלָתֵךְ לֹא תָּגֵן עָלַיִךְ
אֲפִלּוּ לֹא לִשְׁנִיָּה.

*

מַחֲלִיקוֹת הַקֶּרַח נוֹפְלוֹת זוֹ אֶל זוֹ בְּלַהַט
אָבְדַּן שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל בִּתְשׁוּקַת
הָרֶגֶל הַמִּסְתּוֹבֶבֶת מַהֵר מִדַּי
אִם שְׂפָתֵינוּ תִּגַּעְנָה – – –
עָדִיף שֶׁלֹּא נֵדַע.

עָדִיף שֶׁנִּפֹּל לְקֶרַח קַר
וְלֹא לִתְשׁוּקָה חַמָּה.

מַעֲשִׂיָּה בּוּדַהִיסְטִית

אַתְּ מְטַפֶּסֶת בְּמוֹרַד גּוּפִי.
בְּהוֹנוֹתַיִךְ מְלַטְּפוֹת אֶת בִּטְנִי. אֲנִי צוֹחֵק.
מֵהַמַּדָּף צוֹחֵק אֵלַי חֲזָרָה, בּוּדְהָה הַשָּׁמֵן.

"כָּל זֶה הוּא סֵבֶל.
הַתֵּאבוֹן יַהֲפֹךְ לְרָעָב.
הָאַהֲבָה תִּלְּבַּשׁ כִּסּוּפִים.
זֶה כְּבָר גִּלְגּוּלִים עַל גַּבֵּי גִּלְגּוּלִים שֶׁאַתָּה נוֹפֵל לְסַמְסָרָה!"

עֵינַיִךְ חוֹקְרוֹת אֶת חִיּוּכִי,
יָדֵךְ מְלַטֶּפֶת
סוֹטֶרֶת לִי
אֲנִי וּבוּדְהָה צוֹחֲקִים יַחְדָּו
"כָּל זֶה הוּא סֵבֶל"

*

יַיִן אַחֲרוֹן נִמְזַג מֵרְחוֹב לְבַיִת
קוֹלֵחַ בְּשִׂיחָה קַלָּה לַמִּטָּה
וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם מְשַׁדְּלוֹ
לְקִנּוּחַ הַיּוֹם.

לְאִמָּא

1.
אֲנִי יַלְדֵּךְ שֶׁצְּחוֹקוֹ הִתְגַּלְגֵּל בְּבֶכִי
בַּיּוֹם בּוֹ שָׁכַבְתְּ וְלֹא קַמְתְּ
רַגְלַי שֶׁלִּי לְמְּדוּ אוֹתִי לָלֶכֶת
בַּדְּרָכִים הַנִּפְרָדוֹת.

2.
אַל תִּשְׁאֲלִי מַדּוּעַ בָּאתִי אֵלַיִךְ בְּנַעֲלַיִם יְחֵפוֹת
רַק כְּדֵי שֶׁתּוּכְלִי לִרְאוֹת אוֹתִי בִּבְגָדַי הָעֵירֻמִּים
זֶה הַבַּד שֶׁיֵּשׁ
זֶה הַפֶּלֶךְ שֶׁיֵּשׁ
וַאֲנִי הַחַיָּט.

3.
הַנִּיחִי עַל עַצְמֵךְ תַּכְרִיכִים וּבוֹאִי,
אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָךְ לְמַסָּע

הַמְּכוֹנַאי

לעמיר

שֶׁמֶשׁ בַּחוּץ. הַיְּלָדִים קוֹרְאִים לְךָ לָבוֹא. אֲבָל הַשִּׂרְטוּטִים עַל הַשֻּׁלְחָן אוֹחֲזִים בְּךָ. בַּסּוֹף תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ. וְתַחֲשֹׁב בְּשִׂכְלְךָ, כַּמָּה אֲדִישָׁה הַשֶּׁמֶשׁ לְצַהֲלוֹת הַיְּלָדִים; וְתַחֲשֹׁב בְּשִׂכְלְךָ, כַּמָּה אֲדִישָׁה הַמְּכוֹנָה לִתְעוּפָה;
וְתַחֲשֹׁב בְּשִׂכְלְךָ כַּמָּה אֲדִישִׁים הַבְּרָגִים לַתְּנוּעָה הַשּׁוֹחֶקֶת;

וּבְאוֹתוֹ הַשֵּׂכֶל מַמָּשׁ, בְּנֵה מְכוֹנָה.
בְּלִבְּךָ הַפּוֹעֵם מָרֵק אֶת גּוּפָהּ הָעָדִין.
בְּנִשְׁמַת אַפְּךָ תֵּן בָּהּ חַיִּים וּנְשָׁמָה.
וֶהֱיֶה, לַמְּאֻשָּׁר בָּאָדָם.

אֳנִי חוֹשֶׁבֶת בְּחִיּוּךְ וּבְבֶכִי

לצוף

אָבִי חוֹשֵׁב עַל – בַּקְבּוּק.
בְּהִתְרַפְּקוּת אֲנִי נִכְנַעַת לְיָדָיו לְעֵינַי הַנֶּעֱצָמוֹת
הַאֲזָנָה לַצְּלִיל – יְנִיקָה מְעַנֶּגֶת.
אָבִי חוֹשֵׁב בְּמִלִּים עַל – אֹשֶׁר

כְּשֶׁאָנוּ עוֹצְמִים אֶת עֵינֵינוּ
חוֹשֵׁב אָבִי בְּחִיּוּךְ וּבְבֶכִי עַל –
יַנְקוּתִי וְיַנְקוּתוֹ.

בַּיַלְדוּתִי

לנגה זהר ואורי

כְּאֵבֵי מֶתַח הַשְּׁרִיר בָּרֶגֶל וּמֶתַח הָעוֹר בַּיָּד,
שֶׁהֵבִיאוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת לְרֹאשׁוֹ,
הֵם אֵלּוּ שֶׁמַּכְנִיעִים אוֹתוֹ בַּסּוֹף

פִּיטֶר פֵּן לֹא מַסְכִּים לְהִשָּׁאֵר עַל הָרִצְפָּה, צוֹחֵק
כָּל הַדֶּרֶךְ לְמַטָּה
אֶל חֲרִיצֵי הַכְּבִישׁ.

הֶבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה

אֱמֶת הִיא –
יֵשׁ רַק מְשׁוֹרֵר אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד –
שָׁלַח שִׁירוֹ לִמְגֵרָתִי
הוֹצֵאתִי קָרָאתִי
וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת.